הוּקוֹאוּ היא שיטת רישום אוכלוסין הנהוגה בסין. השיטה עצמה נקראת במקור הוּגִ'י ויסודה בסין העתיקה. הוקואו היא רישום אדם בעזרת השיטה. שיטת הרישום מזהה אדם כתושב אזור מסוים וכוללת רישום פרטים מזהים הכוללים שם, הורים, בן\בת זוג ותאריך לידה. לפעמים הוקואו מתייחס לרישום משפחה בכמה קונטקסטים מפני שרישום הוקואו מקוטלג לפי משפחות וכולל רישום לידות, פטירות, נישואין, גירושין, מעברי דירה וכיוצא באלו, עבור כל בני המשפחה.
שיטת הוקואו השפיעה גם על שיטות רישום במדינות שכנות, כמו יפן, קוריאה, טאיוואן ווייטנאם. עקב ביקורות על פגיעה בחופש הפרט ועקרונות שוויוניות, שיטת "הוג'ו" הוצאה משימוש במדינה ה"מערבית", דרום קוריאה, בינואר 2008. השיטות הנהוגות בברית המועצות ולאחר מכן רוסיה, אף שאינן נובעות מאותו מקור, בעלות מטרה דומה ושימשו כמודל בעת יצירת מערכת הוקואו המתאימה לסין המודרנית.
בשל הקשר של השיטה לתוכניות סוציאליות המוגדרות על ידי הממשל, ומעניקות או שוללות הטבות על בסיס השתייכות לרישום הוקואו שמגדיר מגורים באזור חקלאי או לא חקלאי, מערכת הוקואו מזכירה את שיטת הקאסטות, והיוותה מקור לרבים ממקרי האפליה במשך עשרות שנים מאז הקמת הרפובליקה העממית של סין, בשנת 1949, שקבעה עדיפות והטבות לשוכני ערים גדולות, כמו אפשרות לפרישה ופנסיה, חינוך ושירותי בריאות, כאשר באזורי ספר, התושבים נאלצים "להסתדר בעצמם".